תביעה:

תביעה בדרך של המרצת פתיחה, אשר הוגשה כנגד עיריית תל אביב על ידי בעלת בניין משרדים בתל אביב מעלה שאלה עקרונית חשובה הרבה יותר מן המקרה הנקודתי והיא מהי הסמכות של העירייה לפעול בהליכי גבייה נמרצים, כנגד בעלים של בניין משרדים, אשר השכיר אותו לחברות שונות ואלו אינן משלמות ארנונה. השאלה הזאת הועלתה בפני בית המשפט השלום בתל אביב על ידי יעקב אריה שטען כי עיריית תל אביב פעלה כנגדו בצורה חסרת תום לב ובצורה שאינה הוגנת מאחר וסברה כי החברות השוכרות את המבנה אינן מסוגלות או אינן מעוניינות לשלם את הארנונה.

אריה טען בכתב תביעתו כי העירייה הטילה עיקולים על זכויות הבנק שלו וביצעה פעולות נוספות אפילו כנגד נכסים בבית הוריו עד ש-"נכנע" לפעולות אלה וביקש לשלם את החוב של החברות תחת מחאה בטענה שזה לא חובו.

בתביעתו מביאים עורכי דינו של יעקב ממשרד עורכי הדין זאבי -  בטש שורה של הוראות חוק ופסקי דין המוכיחים לכאורה כי מרגע שנמסרה לעירייה הודעה על השוכר בנכס, אין לה כל סמכות לנסות ולגבות את החובות שהשאיר אחריו השוכר מבעל הנכס. עורכי הדין מדגישים בתביעתם כי את הנכס שכרו שתי חברות שונות ואחת מהן אף התנגדה לעיקולים שביקשה העירייה לבצע ולכן , לא זו בלבד שהנכס לא "ננטש" כפי שטענה העירייה, אלא שהחברות בו פועלות כרגיל ולכן כל העיקולים ופעולות הגבייה הדורסניות צריכות להיות מבוטלות באופן מיידי.
 
יעקב אריה מבקש כי בית המשפט יכריז שאין לו כל חוב לעיריית תל אביב על ארנונה, שיבוטלו כל העיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק שלו, עיקולים שהכבידו מאוד על פעילותו העסקית וגרמו לו כאמור, "להיכנע" ולסיכום מבקש את העירייה לשלם את כל הוצאותיו והוצאות עורכי הדין שלו בתביעה. טרם הוגש כתב הגנה. אנחנו נעקוב אחרי הסיפור המעניין.