"חל פה טירוף מוחלט של נשים שבלא סיבה נראית לעין עושות הגדלת חזה"

פרשת שתלי הסיליקון הפגומים מצרפת, שהושתלו בחזותיהן של מאות אלפי נשים באירופה ונמצאו מסוכנים במקרה של דליפה, מסרבת להירגע באירופה. עם היעצרו של היצרן ז'אן קלוד מאס בימים האחרונים, רשתות השידור מדווחות בהרחבה, כי נשים אחדות שבגופן הושתלו השתלים נפטרו מסרטן ואלפי נשים מבוהלות כבר הגישו נגדו ונגד החברה תביעות במיליוני אירו והפרשה רחוקה מלהסתיים.

יצאתי לבדוק עם ד"ר רן טליסמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית מצפון תל אביב, מה המצב בארץ, ואיך כל הפרשה הזו התגלגלה. ובכלל, אולי הגיע הזמן לעשות מעט סדר בכל הקשור לניתוחים פלסטיים על סוגיהם. ראשית לכול, חשוב לציין, שטליסמן עצמו לא עבד עם שתלי החברה המדוברת.

איך קורה שביום בהיר מתגלה כי יצרן משתמש בחומרים רעילים למוצר כה רגיש שמוחדר לגוף של מיליוני נשים בעולם. אין פיקוח?

"אני חבר באיגוד לכירורגיה פלסטית האמריקאית, ומבחינתם כל מה שלא מיוצר בארצות הברית, לא מומלץ. מבחינתי האף. די. איי. (ארגון הבריאות האמריקני) הוא גוף רציני שבוחן דברים לעומקם. חשוב לציין כי בתחילת שנות אלפיים אף שתל לא היה מוכר על ידי האמריקאים. כשאני ראיתי את השתל המדובר p.i.p , בלי קשר לאישורים שלא היו לו מארגוני הבריאות המקובלים עלי, הייתי מאוד סקפטי לגביו. זה לא עשה לי חשק לנסות אותו על מטופלות שלי. הנציגות שלהם בארץ הייתה מאוד לא יציבה לטווח הארוך. יבואנים באו והתחלפו. זה נראה לא רציני. וכשמחדירים שתל לגוף האישה, חייבים לקחת בחשבון שתהיה לך כתובת ברורה לשנים הבאות. אולי תרצה להחליף, או שמא חלילה תיווצר בעיה. ולשתלים האלה לא היה בית מלכתחילה".

ויתר הכירורגים לא ידעו על כך?

"שאף אחד לא יתיפייף, עכשיו כשהסערה פרצה בעולם ורחוקה מלהסתיים. היו לא מעט כירורגים פלסטיים שאף רצו להיכנס כשותפים לחברה המייבאת בין היתר בגלל מחירה הזול, והיום הם מדברים בקול רם נגד המוצר".

ואיפה הרשויות ומשרד הבריאות בסיפור?

"p.i.p מעולם לא אושר בארה"ב. המוצר לא קביל אישור במשרד הבריאות. פרסום התקלה התרחש ב- 2010 עברו מאז שנתיים, ומשרד הבריאות לא הוציא הערה בעניין. החל משנת 2008 גם המומחים שקיבלו מחיר זול עבור השתלים הפסיקו לעבוד אתם רק כי היו בעיות עם היבואנים".

היו המון פרסומים על השתלים. מה בדיוק הבעיה אתם?

"אף אחד לא באמת יודע. התעוררה שאלה בקשר לבטיחות של השתל ואי אפשר לבדוק את זה כי היום אין כבר מפעל שמייצר אותם. אז למען הסר ספק, צריך ללכת לחומרה, מוציאים הכול ומחליפים. לכאורה אנחנו מבינים בדיעבד, שמשהו היה לא נכון בתהליך הייצור. אבל אסור להיכנס לפאניקה. צריך להפעיל שיקול דעת ושכל ישר. אם לדוגמה, מישהי צעירה השתילה את השתלים לפני שלוש שנים והיא רוצה ללדת בקרוב, לא נחליף לה שתלים".     

זה מטריד מאוד. מדובר בבריאות הציבור, איך אפשר לקבל מידע מדויק ואמין בכל הקשור למידע רפואי?

"אני לא איש בשורות. אין אפשרות לבדוק את המידע לעומקו. יש הגדרות למקצוע ולאף אחד אין כלים אין ברירה אלא לסמוך על אנשי מקצוע מיומנים וישרים. הטכנולוגיה המתקדמת מכניסה אותנו לים של אינפורמציה, הספינה הענקית מיטלטלת בים המידע ואין לנו מושג מה נכון. הציבור צריך להבחין איך בוחרים את הרופא כמו בקניית כלי רכב. יש לנו את משרד הבריאות, את המועצה המדעית ומחלקות שמייצרות רופאים מומחים. לכאורה, כולם צריכים להיות בסדר, אבל בפועל, האם כל הרופאים שווים?".         

כשמדובר בניתוח פלסטי, תחום שאתה מתמצא בו היטב שנים רבות, איך בוחרים רופא?

"יש כמה שיטות:
אם יש אפשרות, עדיף להיכנס לבראנג'ה של המנתחים, ולבחון אצל מי מהקולגות הם מעדיפים לעשות את הניתוח. לא לבחור מנתח רק על פי המפורסמים שהוא ניתח, להתייעץ עם רופא המשפחה שרואה הרבה מאוד מטופלים. להתייעץ עם כירוגים מומחים לשד למי שרוצה לערוך ניתוח חזה. או עם רופאי עור למי שרוצה מתיחה, ולא פחות חשוב - להיפגש עם מטופלים שעברו את הטיפול ולשמוע את חוות דעתם".

אני יושבת במרפאה של ד"ר טליסמן וצופה בסרטון של המטופלים והמטופלות שהוא ניתח - לפני ואחרי. דווקא ניתוחי הגדלת חזה בסיליקון, הוא מודה, זה תחום שפחות מדבר אליו. אין מה לומר, הרפואה הפלסטית עשתה דרך רצינית. מגוון הניתוחים עצום משאיבת שומן, דרך ניתוחי אף, מתיחת פנים ועפעפיים. בקליניקה הזו לא שקר החן וממש לא הבל היופי. מה לא עושים כדי להישאר צעירים לנצח בחברה שמקדשת נעורים 24 שעות ביממה, תחת כל מסך רענן.

אני שואלת את טליסמן באיזה מקרים הוא לא ינתח מטופל.

"אני לא מתבייש להוציא אנשים מהחדר, כשאני חושב שזה לא מתאים לי לנתח אותם. יש אנשים שבאים עם ציפיות לא ריאליות על גבול מחשבות השווא".
טליסמן ספק מתלוצץ: "בא אלי גבר צעיר ונאה ואומר 'אני רוצה לתקן אסימטריה בפנים כי רואים אותי בצד הלא יפה שלי במדרכה ממול'. אז אני אומר לו 'תשמע אף אחד בתל אביב לא רואה אותך מהצד השני של המדרכה, כי בעיר הזו גם אם תיפול מת בצד הזה של המדרכה, אף אחד לא יראה אותך'".

מה לגבי נשים שבאות לבצע ניתוחם פלסטיים? 

"אני לא מהסס להראות את הדלת החוצה גם לנשים בנות 60 שמביאות לי צילום מגיל 20 ואומרות 'ככה אני רוצה להיראות'. רמת הציפייה במקרה כזה נראית לי פאתטית, ומעבר למה שאוכל להשיג. כך שאני מעדיף לא להיכנס לזה מלכתחילה".

מה לגבי ניתוחי הגדלת חזה?

"בעיני חל פה טירוף מוחלט של נשים, שבלא שום סיבה נראית לעין עושות הגדלת חזה. צריך לחזור לשפיות. יש מבחינתי שתי קבוצות שמתאימות להגדלת חזה: הקבוצה הצעירה שעמה נמנות בחורות שטוחות חזה, שמאוד סובלות מדימוי עצמי נמוך בעקבות כך. עם הקבוצה השנייה נמנות בנות 35-45 שצורת החזה שלהן השתנתה בגלל הריונות והנקות, והן חשות צורך לשדרג את המראה ובדרך גם את ביטחונן הנשי".

שאיבת שומן הפכה לניתוח נפוץ בשנים האחרונות. איפה אתה בסיפור?

"לפני כעשר שנים הצגתי עבודת מחקר לגבי שינוי צורה לאחר שאיבת שומן, ומה קורה עם זה לאורך השנים, עד חמש שנים. התוצאות לא מעודדות. אני לא איש בשורה.  לשמנים באמת הישועה לא תגיע מניתוחים. אין ברירה אלא לשנות אורח חיים כולל תזונה נכונה וספורט למשך כל החיים. אין קיצורי דרך. הניתוחים האלה לא קלים ולכן אם משמינים אחרי הניתוח, כל העסק ממש לא שווה. ואני מדבר מניסיון אישי".
 
תעשה לי סדר בנושא הבוטוקס. לאחרונה נראה כי כל קוסמטיקאית הפכה למומחית.

"אם מסתכלים על הנושא מבחינה מדעית, כפי שנבחן במעבדה בנו יורק, מרגע ההזרקה הבוטוקס עובד שישה שבועות. לגבי ההזרקה, חוקית במדינת ישראל כל רופא יכול להזריק בוטוקס לשאלה האם גם אחיות יכולות להזריק, התשובה הטכנית כן, כי הרי ממילא יש להן אישור להזריק תרופות מתחת לעור כמו אינסולין או מורפין. אם עושים את ההיקש הן יכולות להזריק גם בוטוקס, אלא שהבעיה נופלת על הקוסמטיקאיות שאין להן אישור הזרקה, והן אומרות, אם האחות יכולה גם אני יכולה. הבעיה המרכזית היא שאם תקרה תקלה, האדם לא יהיה מכוסה מבחינה ביטוחית. חוץ מזה יש כמובן נזקים נראים לעין. אני מטפל בהרבה מטופלות שבאות לתקן נזקים של הזרקה מאנשים לא מקצועיים".
    
מסגרת - עידן הפלסטיק

כמו כולנו, גם אני מוקפת בנשים שמתלבטות - כן או לא ניתוח פלסטי. ככה זה גם כשאת חושבת שאלייך זה לא יגיע, בסוף אם נרצה או לא, אנחנו שם. יש לי מכרות שמזריקות בוטוקס רק למקומות קריטיים, אחרות הרימו עפעפיים, אחרת יישרה את הבטן אחרי לידות וגם ציצים מורמים לא חסרים ברקע.
מטבע הדברים הנושא שפורץ אלינו מכל עבר גם בלי שערוריות סיליקון, מוליד הרבה דיבורים. אנחנו חיים בתקופה שסוגדת לנעורים, ולראייה המחמאה הכי נוצצת היא "את נראית הרבה יותר צעירה". משם כמובן צמחה תעשייה פורחת של השבת הנעורים ואתה באה עדנתם של הפלסטיקאים, חלקם הפכו לסלבס המופיעים בכל אירועי הנצנץ של תל אביב, צמודים למעושרת כזו או אחרת. בהתאמה, רובם, מיותר לציין, הפכו למיליונרים.

מאז ומעולם דעתי על ניתוחים פלסטיים נותרה שפויה. באופן בסיסי אני מסרבת לקחת חלק בטירוף הפלסטי שהשתלט על חיינו, בינתיים. ואני מאוד בעד טיפוח, שמירה על תזונה נכונה וספורט. אלא שכאשר אני מביטה בשחקניות הוליווד המנותחות עד אימה, מתפרץ אצלי חוש הרחמים. כולן הרי נראות זהות, כאילו יצאו מפס ייצור מקולקל של בובות בארבי מזדקנות. נכון זה המקצוע וכד' והצעירות נפוחות השדיים והשפתיים מזנבות באולפנים. אבל אולי דווקא נשים שצברו כל כך הרבה כוח וכסף יכולות להפסיק להיכנע לתכתיבי הגברים/במאים, ולחתוך ביחד את שיגעון הניתוחים הגרוטסקי הזה.

אישית, כאישה, אני הרבה יותר נהנית להביט בשחקניות ישראליות ואירופיות שנראות דומות לעצמן גם בגיל מבוגר יותר, עם מעט קמטים, ראה גילה אלמגור ויונה אליאן. זה בסדר לתקן פה ושם את נזקי הטבע במידה. אבל מכאן ועד להפוך לגרוטאה מתוקנת או מפלצת מנותחת, המרחק עצום. בגדול, בעיני זה גם משדר הרבה יותר ביטחון עצמי. וכבר אמרו חכמים ממני, אחד הדברים הכי סקסיים ומושכים באישה זה בטחונה העצמי האמיתי. ואף ניתוח מוצלח ככל שיהיה, לא יכול לכסות על דימוי עצמי ירוד שבא מהעומק.                    

והכי חשוב - להקשיב לגוף.

יפה רזיאל